דף הבית    • אודותינו    • דרכנו החינוכית    • צוות המדרשה    • הועד המנהל    • קישורים    • צור קשר
 
חיפוש באתר:
א- אב ה-תשע"ד
28/07/2014
פרשת השבוע: בלק

אלו ואלו דברי אלוקים חיים- מקורות

'בעלי אסופות' - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה. הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה ותלמוד לומר: 'כולם נתנו מרועה אחד' - אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב: 'וידבר אלקים את כל הדברים האלה'.
אף אתה עשה אוזנך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאין ואת דברי מטהרין, את דברי אוסרין ואת דברי מטהרין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.
(בבלי חגיגה ג, עב)



עשה אזנך כאפרכסת: מאחר שכולן ליבן לשמים, עשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן, וכשתדע להבחין אי זה כשר, קבע הלכה כמותו.          
(רש"י שם)



אמר רבי ינאי אלו נתנה התורה חתוכה, לא הייתה לרגל עמידה. מה הטעם? - 'וידבר ה' אל משה' אמר לפניו: רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה. אמר לו: 'אחרי רבים להטות' רבו המזכין - זכו. רבו המחיבין - חייבו. כדי שהתורה תהא נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, מנין ודגלו.
(ירושלמי סנהדרין פ"ד ע'ב)



אמר רב ינאי: לא ניתנה דברי תורה חתוכין, אלא על כל דיבור שהיה אומר הקב"ה למשה, היה אומר לו: מ'ט פנים טהור ומ'ט פנים טמא. אמר לפניו: ריבונו של עולם עד מתי נעמוד על בירורו של דברו אמר ליה: 'אחרי רבים להטות' רבו המטמאין - טמא, רבו המטהרין - טהור.
ר' אבהו בשם ר' יונתן אמר: תלמיד ותיק היה לו לר' עקיבא, ור' מאיר שמו, והיה מטהר את השרץ מן התורה במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא. ר' יהושע בן לוי אמר: תינוקות שהיו בימי שאול ודוד ובימי שמואל היו יודעין לדרוש את התורה במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא, כמפורש במזמור ז'.
(מדרש תהילים, שוחר טוב, יב ד)


חתוכה - רוצה לומר פסוקה ומפורשת, אילו היה הכל מפורש בתורה ולא היה שום מחלוקת בשום דין, לא היה עומדת רגלים למורה, כלומר - אם יהיה הדיין טועה מעצמו באיזה דין לא היה מקום להשיב. אבל עתה, שלא ניתנה התורה חתוכה, יש רגלים למורה שיוכל לתרץ דבריו ולמצוא בכל פעם סעד וסמך לדבריו.
וזהו דקאמר בתר הכי שא טמא - יש מטמאין כיוצא בו וכו'.מ דבכל דין יש דעות הרבה, אלו מטמאין ואלו מטהרין, אלו אוסרין ואלו מתירין, ואלו ואלו דברי אלקים חיים.
(פרוש נחלת יעקב, מסכת סופרים ט"ז ה)


שאלו רבני צרפת ז"ל היאך אפשר שיהוו אלו ואלו דברי אלוקים חיים, זה אוסר וזה מתיר... ותרצו כי כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר. ושאל (את) הקב"ה על זה ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור, ויהיה ההכרעה כמותם ונכון הוא לפי הדרש, ובדרך האמת יש טעם סוד בדבר , אין לנו חלק בנסתרות.
(ריטב"א חידושין למסכת עירובין)


אנכי לא חפצתי כלל להעלות ארוכה למחלוקות חכמים לשם שמים, אשר 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', ורק על ידי מחלוקת חכמים יגדיל תורה ויאדיר. ו'אלמלא נתנה תורה חתוכה לא הייתה לרגל עמידה'.  התורה לא נתנה חתוכה ונתנה רשות לכל בית דין ובית דין להמנות ולעשות באותו הדור כהרוב שנמנו, והמורה לעשות שלא כהרוב שהסכימו הבית דין בלשכת הגזית - נקרא 'זקן ממרא'.
אבל אם רבו החולקים בדור אחר או אפילו באותו הדור – עומדים עוד הפעם למנין ונשארה הלכה כהרוב השני. וזהו דרכה של תורה ויסודה ועיקרה, ואשר איננו מבין דבר זה לא מבין התורה... אמנם מה שחפץ כבוד תורתו שליט"א לרפא את שבר המחלוקת – זאת לא מחשבתי ולא דעתי. כי לדעתי המחלוקת בתורה היא עצמה תורה ולא צריכה לרפואה כי 'תורת ה' תמימה משיבת נפש' 'משפטי ה' אמת צדקו יחדיו' - כל הדעות אשר יסודם בהגיון ישר ומחשבתם לשם שמים ולדרישת האמת.
ומה שחפץ כבוד תורתו להחליט הלכה למעשה – על פי קיבוץ דעות המפרשים אשר נתגלו בימינו, אין זה כלל וכלל מנין 'אחרי רבים להטות' אשר הוא רק ברובא דאיתא קמן ולא בריבוי דעות של ספרים, וכבר ביארתי בספרי 'מלכי בקודש' ח"ד תשובה יא. ולעשות עתה כללא דהלכתא בין המפרשים כבר החל הבית יוסף לעשות כזאת, ובכל גדלו בתורה לא הסכימו לו המהרש"ל והרמ"א ז"ל וכל חכמי אשכנז, ומכל שכן עתה, שאין לנו איש מורם מעם אשר כל ישראל ישמעו לו. אולי אם נצליח להשיב את  הסמיכה לארץ ישראל יכולין אולי לתקן דברים כאלה, לא עתה כעת שיש עושים אגודות אגודות להכחיד כל תקותינו, אין גם תקוה לסדרים כאלה.
(חידושי הרב חיים הירשנזון למסכת הוריות ג' יט עא - כ עב)


תורת אל חי  'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום' ונותנת חיים לבעליה בעולם הזה. כי המעמיק חקר ביסודי הלכות התורה, בהגיון ישר בלי הזיה ונטייה אל ההרגל, ימצא את חוקותיה צדיקים אין בהם דבר העומד להפריע את דרכי החיים הטבעיים, ולבד מחז"ל שכל מה שאסרה לנו תורה שרי לך כוותייהו, עוד הניחה דקדוקים ותנאים להתפשר במקום דבר עומד להפסיק את דרכי החיים - כמו פרוזבול, מכירת חמץ וכדומה.
והוא אחת מהסיבות אשר לא נתנה התורה את דבריה חתוכים, שלא תיפול בהם מחלוקת ודקדוקים כי כל המחלוקת והדקדוקים עם שתחילתן להחמיר סופן להקל... וזהו כוונת הירושלמי פרק ד' דסנהדרין ה"ב: 'אמר רבי ינאי אילו נתנה התורה חתוכה ... וכן הוא אומר: 'אמרות ה' טהורות, כסף צרוף בעליל מזוקק שבעתיים'. ואומרי 'מישרים אהבוך'. הנה החוק הזה בעצמו של 'אחרי רבים להטות' די לנו אות על דרכי נעם תורתנו הקדושה, אשר לא באה בטרוניה עם מקבלי חוקותיו: מה שאין כן הקראים
התלחמו נגד הכלל הזה ועל כן בכל דור ודור נוסף חומרות רבות לאין מספר, כידוע לכל הבקיא בספריהם, היפך דעת חז"ל: 'כח דהיתירא עדיף'. וכוונת הירושלמי בלשון 'לרגל עמידה', אין ספק שהכונה על עניני החיים, שאלמלא היתה חתוכה לא היה נופל בה מחלוקת וספקות, ולא היה מקום כללי למצוא צד היתר במקום שתפריע את דרכי החיים, ולא היה יכול להתקיים בה: 'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום' - על פי דעת הרבים.
(מוסדות התורה שבע"פ, הקדמה הרב ח. הירשנזון)


דעתי היא תמיד שאין אדם צריך להסתיר דעותיו מפני פחד המתנגדים. כי כל הלומד תורה לשמה ומחשבתו לדרוש את האמת, לא רק שמותר לו לומר לא כדעת הרבים, רק מחוייב לומר דעתו, שלא לעבור על לאו ד'לא תענה על רב', שלא יאמר אהיה כרבים. עיין רש"י, משפטים כג ג. ואפילו בעת אשר ישבו סנהדרין בלשכת הגזית, ודנו דין זקן ממרא אמרינן: שנה ולמד כדרך שהיה למד, פטור. והאמת אגיד לו שמאת החכם ר' אברהם אבן עזרא ירדה חנופה לעולם, אשר מצבי חיו להיות נודד ללחם, גרסן לו להסתיר דעותיו ולדבר רק ברמזים, ובאמת לא הועיל לו דעותיו נגלים. אבל אחרי התחילו בני אדם גם בלא אונס להשתמש בעשרה קבין של חנופה, להסתיר דעותיהם וגם לומר בפיהם בהפך ממה שבלבם, וזה גרם להשפלת כבוד התורה. כי כבוד אמיתי הוא 'ואדברה בעדותיך נגד מלכים' - מאן מלכי - רבנן ולא אבוש. אם רק מחשבתו לשמים, 'אלה ואלה דברי אלוקים חיים'.
 (הרב ח. הירשנזון, מלכי בקודש ו' עמי 30)


אבל בענייני תורה והמצוות הוא דווקא על ידי האמונה הגדולה  והרצון הגדול יש לכל אחד ואחד מישראל לידע ולהבין האמת, ולא רק בעצמו אלא שגם ילמד לאחרים ולהשפיע עליהם שגם הם ידעו האמת, ולעשות. כרצון ה' יתברך בתורת הקודש, הא כמעט שאי אפשר שיהיו כולם בשיטה אחת ובדעה אחת,..
היינו שה' יתברך יהיה עם כל המתעסקים בתורה שרצו לדעת האמת ולא איכפת כל צד בניצוח אלא בידיעת האמת, כמפורש ביבמות דף יד בברייתא על מחלוקת בית שמאי ובית הללי ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר 'האמת והשלום אהבו'.
דאדרבא זה מרבה אהבה ושלום וחיבה ורעות כמו שדרשו על הקרא: 'את והב בסופה' בקידושין דף לי 'אמר רב חייא בר אבא, אפילו האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקים בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה לזה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה,' וזהו האמירה השניה שאמר ה' יתברך למשה שיאמר לבני ישראל...
(הרב משה פינשטיין, אגרות משה אורה חיים חלק ד סימן כה)


בעולם המחשבה המעשית שלנו, עיון ההלכה והתלמוד, הצליח הניסיון יפה. הדעות כולן, המוסמכות והבלתי מוסמכות, נקבצו יחד. יחד העשירו את ידיעותינו הרחיבו את חוג רעיוננו והאדירו את תעופת שכלנו, בתתן לנו יד להגיע אל כל מבוקש מחודש מסעיפי המחשבה המעשית, באופן מבורר ומוצלח. לפי תנאי מצבנו. התועלת המוחשי שהתגלה ע"י הלימוד הרחב, שנבנה מקיבוץ הדעות השונות והשתרגותן הפיגה לגמרי את הטעם של המחלוקת והפירוד. האפשרי להולד משינויי הדעות וההחלטות, והביאה תמורתם, אחדות, אהבה ורחשי כבוד אין קץ. לכל הדעות השונות והמתנגדות גם יחד. והיא, אשר הביאה גם כן לראות את תולדותיהן החיוביות בעצם זוהרן ותקפן.
(מדר היקר לר' קוק)


בעולם הרגיל של המחשבה  מוכרחים העקרונות להיות סותרים זה את זה – ודווקא מהסתירה שביניהם יבוא הבניין הרצוי. הסתירה מביאה לידי הכרעה וההכרעה מביאה לידי רכוש של אוצרות מקובצים מעברים, והחיים הרוחניים מתברכים בעושר גדול. אומנם עולם עליון ברומה של המחשבה, שם כבר השלום מושקף, - ודווקא מתוך ברכת השלום, מתוך השקט והנחת, מתוך השלווה והנועם, הכל מתבאר ומתאדר. כשאנו עומדים בגיא חזיון עליון זה הננו סוקרים את העקרונות השונים בשורשיהם, והננו רואים את אורח השלום שבהם, את הצד השווה בהם בכל מלאו.
(נאדר בקודש מאמרי הראי"ה)



"אין רשות לנביא, איש הטרנסצנדנטיות, להשיג את גבול החכמים המכריעים על פי שכלם ודעתם. איש ההלכה הוא שליט אדיר במלכות הרוח והשכל. אין שום דבר עומד לו לשטן על דרכו; הכל משועבד והכל כפוף ומציית לו. אפילו הקב"ה, כביכול, מסר גושפנקא משלו את חותם הממשלה בעניני התורה, לאדם, וכאלו בורא העולם בעצמו ממלא את הכרעת האדם והוראתו. "אמר ר"י: כשמתכנסים מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר, אימתי ראש השנה? אימתי יו"כ? הקב"ה אומר להם: לי אתם שואלים? אני ואתם נלך אצל בית הדין של מטה... אם בית דין של מטה מכריע בענייני דין ומשפט, הלכה כמותו בכל מקום אף אם מתיבתא דרקיע תחלוק עליו.. איש ההלכה קיבל את התורה מסיני לא בתור מקבל פשוט אלא בתור יוצר עולמות, בתור שותף להקב"ה במעשי בראשית. כח החידוש הוא יסוד המסורה והקבלה."
(הרב י. ד. סולובייצ'יק איש ההלכה פרק יא)

 להורדה לחץ כאן



              רחוב דוד המלך 10 ירושלים 94101 טלפון: 02-6228040
פקס: 02-6233489, דוא"ל amiad@gesher.co.il
  Developed by
Entry Interactive